Page 71 - The Third Battalion in_Neat
P. 71
ילדי קבוצת "דרור" ומדריכיהם שהעלו את חוויות המסע על הכתב זמן קצר אחרי סוף
המסע ,כתבו" :ראינו יום-יום ולּו מרחוק ,את אנשי ה'הגנה' כשהם טורחים למעננו
ועמלים במסירות ללא גבול כדי להקל מעט על סבלנו ,ידענו שכל עוד הללו נמצאים
אתנו ,לא יִק ֶשה עלינו כל מאמץ".
אחד המעפילים רשם בזיכרונותיו לאחר שנים רבות" :אין מה לדאוג .ה'הגנה' אתנו.
היא התגלמות הכוח ,היכולת והכישרון .כנפיה פרושות מעלינו ככנפי נשר בשמים
המגונן על גוזליו .ה'הגנה' היא מבטחנו והיא לא תאכזב אותנו".
היחס הזה ,שגבל בהערצה ,התחזק בנמל פורט דה-בוק ,שאליו הובאו המעפילים כדי
שיֵרדו .אבל הם לא ירדו ,כי הם לא רצו לרדת .אלפי המעפילים תבעו רק דבר אחד :לחזור
לארץ-ישראל .יש לחזור ולהזכיר כי הם היו הגיבורים האמיתיים של ההעפלה בכלל ושל
פרשת "אקסודוס" בפרט .חוץ מכמה חולים ואחד או שניים שנשברו והסכימו לרדת אל
חוף הצרפתי ,כל האחרים הצהירו בפני כל מי שהיה מוכן לשמוע :אנחנו רוצים רק למקום
אחד שכבר היינו בו וראינו אותו -ארץ-ישראל! לא נרד פה ולא בשום חוף אחר!
כותרת ראשית ב"ידיעות אחרונות" 28 ,ביולי .1947המעפילים לא הסכימו לרדת ,למרות כל
הפיתויים ,בחוף צרפת
ממשלת צרפת הייתה במבוכה גדולה :מה לעשות עם אלפי המעפילים התקועים
בנמל פורט דה-בוק? בתוך הממשלה הצרפתית נחלקו הדעות -האם להכריח את
המעפילים לרדת בחוף הצרפתי? ואולי רק לנסות לשכנע אותם? היו כאלה שאמרו:
סליחה ,זה לא ענייננו .האנגלים הביאו אותם באניות-מלחמה שלהם .שהם ייקחו אותם
מפה.
הבריטים הבינו שהסתבכו עד צוואר .בראש וראשונה הבין זאת שר החוץ שלהם,
ארנסט בווין ,אבי מדיניות גירוש המעפילים -תחילה לקפריסין ועכשיו לאירופה .בווין
לחץ על עמיתו הצרפתי ,ז'ורז' בידו ,להסכים לירידת המעפילים .אלא שהמעפילים,
בהנחיית המלווים שלהם מה"הגנה" ,עמדו בסירובם.
אל כל הקלחת הזאת ,בימים החמים תרתי-משמע של קיץ ,1947הצטרפה התקשורת
-כל התקשורת העולמית רבצה בפורט דה-בוק וכתבה וצילמה ,והקליטה .טלוויזיה לא
הייתה עדיין ,אבל היו עיתונים ורדיו ,ויומני קולנוע .יומני-חדשות אלה היו מוצגים
"אקסודוס" -הספינה שניצחה 69
המסע ,כתבו" :ראינו יום-יום ולּו מרחוק ,את אנשי ה'הגנה' כשהם טורחים למעננו
ועמלים במסירות ללא גבול כדי להקל מעט על סבלנו ,ידענו שכל עוד הללו נמצאים
אתנו ,לא יִק ֶשה עלינו כל מאמץ".
אחד המעפילים רשם בזיכרונותיו לאחר שנים רבות" :אין מה לדאוג .ה'הגנה' אתנו.
היא התגלמות הכוח ,היכולת והכישרון .כנפיה פרושות מעלינו ככנפי נשר בשמים
המגונן על גוזליו .ה'הגנה' היא מבטחנו והיא לא תאכזב אותנו".
היחס הזה ,שגבל בהערצה ,התחזק בנמל פורט דה-בוק ,שאליו הובאו המעפילים כדי
שיֵרדו .אבל הם לא ירדו ,כי הם לא רצו לרדת .אלפי המעפילים תבעו רק דבר אחד :לחזור
לארץ-ישראל .יש לחזור ולהזכיר כי הם היו הגיבורים האמיתיים של ההעפלה בכלל ושל
פרשת "אקסודוס" בפרט .חוץ מכמה חולים ואחד או שניים שנשברו והסכימו לרדת אל
חוף הצרפתי ,כל האחרים הצהירו בפני כל מי שהיה מוכן לשמוע :אנחנו רוצים רק למקום
אחד שכבר היינו בו וראינו אותו -ארץ-ישראל! לא נרד פה ולא בשום חוף אחר!
כותרת ראשית ב"ידיעות אחרונות" 28 ,ביולי .1947המעפילים לא הסכימו לרדת ,למרות כל
הפיתויים ,בחוף צרפת
ממשלת צרפת הייתה במבוכה גדולה :מה לעשות עם אלפי המעפילים התקועים
בנמל פורט דה-בוק? בתוך הממשלה הצרפתית נחלקו הדעות -האם להכריח את
המעפילים לרדת בחוף הצרפתי? ואולי רק לנסות לשכנע אותם? היו כאלה שאמרו:
סליחה ,זה לא ענייננו .האנגלים הביאו אותם באניות-מלחמה שלהם .שהם ייקחו אותם
מפה.
הבריטים הבינו שהסתבכו עד צוואר .בראש וראשונה הבין זאת שר החוץ שלהם,
ארנסט בווין ,אבי מדיניות גירוש המעפילים -תחילה לקפריסין ועכשיו לאירופה .בווין
לחץ על עמיתו הצרפתי ,ז'ורז' בידו ,להסכים לירידת המעפילים .אלא שהמעפילים,
בהנחיית המלווים שלהם מה"הגנה" ,עמדו בסירובם.
אל כל הקלחת הזאת ,בימים החמים תרתי-משמע של קיץ ,1947הצטרפה התקשורת
-כל התקשורת העולמית רבצה בפורט דה-בוק וכתבה וצילמה ,והקליטה .טלוויזיה לא
הייתה עדיין ,אבל היו עיתונים ורדיו ,ויומני קולנוע .יומני-חדשות אלה היו מוצגים
"אקסודוס" -הספינה שניצחה 69
