Page 68 - The Third Battalion in_Neat
P. 68
– היינו בסכנה חמורה ביותר .רק על-ידי גיוס המעפילים והפעלת משאבות
הצלחנו להוציא את המים.
יכולנו להמשיך בהתנגדות ולהפליג הלאה כרצוננו ,אך היו לנו נפגעים רבים
(לפי הודעת הרופא – הרוג אחד 5 ,פצועים קשה מאוד 20 ,פצועים רציניים
וכ 120-פצועים קל) .כמו כן הודיעו הרופאים באופן ברור ,שאם הפצועים לא
יקבלו עירויי-דם בהקדם האפשרי ,כמה מהפצועים קשה לא יחזיקו מעמד.
בנוסף ,מספר ימאים הודיעו שהספינה לא תוכל להחזיק מעמד בנגיחות
נוספות .לאור כל הגורמים האלה החלטנו להפליג לחיפה ולוותר על התוכנית
של עלייה לחוף .נסענו לחיפה בכוחות עצמנו ,כשאנחנו שולטים בגשר .הודענו
למשחתות שאנו נוסעים לחיפה ודרשנו עזרה רפואית .מיד הובאו רופאים
מהמשחתות ,אולם העברת פצועים למשחתות לא בוצעה ,כי הרופאים טענו
שזה עלול לסכן את חיי האנשים .במשך כל זמן ההתנגדות הצלחנו לשדר את
מהלך הקרב.
לחיפה הגענו בשתיים אחר הצהריים .הוכנסנו לנמל ומיד הוחל בגירוש.
(מתוך אתר הפלי"ם)
דרמה בניחוח בינלאומי
האנייה הפגועה שייטה בכוחות עצמה לנמל חיפה ,כשכל הזמן מקיפות אותה
אניות המלחמה הבריטיות .היא הגיעה לחיפה ב 18-ביולי ,1947יום שישי חמים ,ואז
-כך נהגו הבריטים לגבי אניות המעפילים הקודמות -אמורה הייתה להתחיל העברת
המעפילים לספינות-גירוש ,שיקחו אותם לקפריסין ,למחנות העצורים שפעלו באי מאז
אוגוסט .1946ההנחה הייתה שזה מה שיקרה גם למעפילי "אקסודוס".
אל הדרמות שתוארו עד כה הצטרפו בנמל חיפה עוד שתיים ,אחת מהן עם ניחוח
בינלאומי .הדרמה הראשונה הייתה מוכרת בנמל :המעפילים התנגדו ככל יכולתם
להעברתם ל"כלובים" שבאניות הגירוש .הם נאחזו זה בזה ,בחלקי הספינה ,וכשכבר
הורדו לרציף שכבו עליו והעברת כל אחד מהם לאניית הגירוש (היו שלוש כאלה) -
הצריכה שניים-שלושה חיילים בריטים שיגררו אותו .הפעולה נמשכה שעות.
הדרמה השנייה נגעה לשניים מחברי ועדת-החקירה של האו"ם לענייני ארץ-ישראל
( ,)ׂUNSCOPשבאותה עת ביקרה בארץ והוטל עליה להציע פתרון לסכסוך המתמשך
במשולש הבריטי-ערבי-יהודי .הוועדה סיירה בארץ ,נפגשה עם נציגי היהודים והבריטים
ואילו הערבים החרימו את הפגישות איתה.
שניים מחברי הוועדה -היו"ר השוודי אמיל סנדסטרום והחבר היוגוסלבי ולדימיר
סימיץ' הגיעו לנמל חיפה לראות את הטיפול באנייה "בלתי לגאלית" .מה שהם ראו
66ביָם ,ביבשה וגם באוויר
הצלחנו להוציא את המים.
יכולנו להמשיך בהתנגדות ולהפליג הלאה כרצוננו ,אך היו לנו נפגעים רבים
(לפי הודעת הרופא – הרוג אחד 5 ,פצועים קשה מאוד 20 ,פצועים רציניים
וכ 120-פצועים קל) .כמו כן הודיעו הרופאים באופן ברור ,שאם הפצועים לא
יקבלו עירויי-דם בהקדם האפשרי ,כמה מהפצועים קשה לא יחזיקו מעמד.
בנוסף ,מספר ימאים הודיעו שהספינה לא תוכל להחזיק מעמד בנגיחות
נוספות .לאור כל הגורמים האלה החלטנו להפליג לחיפה ולוותר על התוכנית
של עלייה לחוף .נסענו לחיפה בכוחות עצמנו ,כשאנחנו שולטים בגשר .הודענו
למשחתות שאנו נוסעים לחיפה ודרשנו עזרה רפואית .מיד הובאו רופאים
מהמשחתות ,אולם העברת פצועים למשחתות לא בוצעה ,כי הרופאים טענו
שזה עלול לסכן את חיי האנשים .במשך כל זמן ההתנגדות הצלחנו לשדר את
מהלך הקרב.
לחיפה הגענו בשתיים אחר הצהריים .הוכנסנו לנמל ומיד הוחל בגירוש.
(מתוך אתר הפלי"ם)
דרמה בניחוח בינלאומי
האנייה הפגועה שייטה בכוחות עצמה לנמל חיפה ,כשכל הזמן מקיפות אותה
אניות המלחמה הבריטיות .היא הגיעה לחיפה ב 18-ביולי ,1947יום שישי חמים ,ואז
-כך נהגו הבריטים לגבי אניות המעפילים הקודמות -אמורה הייתה להתחיל העברת
המעפילים לספינות-גירוש ,שיקחו אותם לקפריסין ,למחנות העצורים שפעלו באי מאז
אוגוסט .1946ההנחה הייתה שזה מה שיקרה גם למעפילי "אקסודוס".
אל הדרמות שתוארו עד כה הצטרפו בנמל חיפה עוד שתיים ,אחת מהן עם ניחוח
בינלאומי .הדרמה הראשונה הייתה מוכרת בנמל :המעפילים התנגדו ככל יכולתם
להעברתם ל"כלובים" שבאניות הגירוש .הם נאחזו זה בזה ,בחלקי הספינה ,וכשכבר
הורדו לרציף שכבו עליו והעברת כל אחד מהם לאניית הגירוש (היו שלוש כאלה) -
הצריכה שניים-שלושה חיילים בריטים שיגררו אותו .הפעולה נמשכה שעות.
הדרמה השנייה נגעה לשניים מחברי ועדת-החקירה של האו"ם לענייני ארץ-ישראל
( ,)ׂUNSCOPשבאותה עת ביקרה בארץ והוטל עליה להציע פתרון לסכסוך המתמשך
במשולש הבריטי-ערבי-יהודי .הוועדה סיירה בארץ ,נפגשה עם נציגי היהודים והבריטים
ואילו הערבים החרימו את הפגישות איתה.
שניים מחברי הוועדה -היו"ר השוודי אמיל סנדסטרום והחבר היוגוסלבי ולדימיר
סימיץ' הגיעו לנמל חיפה לראות את הטיפול באנייה "בלתי לגאלית" .מה שהם ראו
66ביָם ,ביבשה וגם באוויר
